האם בתנ"ך הקב"ה מתמקד בעיקר בענישה ולא בטוב אמיתי?
שאלה:
כשאני קורא בתנ"ך את דברי הנביאים (בעיקר מישעיהו והלאה), התחושה שלי תמיד היא, שהקב"ה כל הזמן עסוק בלאיים וכביכול 'תופס את עמ"י בסיבוב', בבחינת 'אהה תפסתי אתכם ואני הולך להחטיף לכם כמו שלא דמיינתם' (סליחה אם זה בוטה אבל זו ההרגשה) כאילו יש כאן איזה משחק שצד אחד תמיד מנסה לברוח ולהתחמק עד שתופסים אותו. ויותר מזה, ממש קשה להרגיש שיש כאן טוב אמיתי ושה' רוצה בטוב הזה.
תשובה:
לכבוד …..
יש תחומים שבהם האמת השלימה עולה מחישוב של כל הנתונים יחדיו, ואין שום טעם להזכיר צד אחד של החשבון לבדו.
למשל, ברור שאין טעם לחשב את ההפקדות שלי בבנק בנפרד, בלי להזכיר את המשיכות שלי.
לעומת זאת, במערכת יחסים האמת עולה מזה שמזכירים בנפרד את הכעסים ואת האהבות.
למשל, כשאני כועס על מישהו אני מזכיר רק את הכעס, וזה לא סותר שיש צד נוסף לתמונה, שיוזכר בזמן אחר.
השאלה היא האם התמונה המצטיירת בנפש מתחשבת בכל המסרים, או בחלק מהם.
באופן כללי, התחושה שלך מוכרת לי גם, ושמעתי עליה גם מאחרים. התשובה שכתבתי היא מה שאני משיב לעצמי.